Faroe Islands-Gjogv+Fossa waterfall 12-13 Sept.2019

המשך יום חמישי 12 בספטמבר  2019

מכאן המשכנו צפונה לבית המלון המוזמן   Gjaargardur Guesthouse Gjogvשבכפר הצפוני Gjogv.

בתרגום מילולי לפראוזית "ג'קף" הוא גיא ואכן הכפר הציורי ממוקם באזור שבו מצויים ההרים הגבוהים ביותר באיים, שחלקם נישאים לגובה של כ-800 מטרים. המקום מאופיין במדרון תלול שתחילתו בהרים, דרך הכפר ועד לאוקיינוס.

הכביש צפונה צר ברוחב מכונית אחת. כל כמה מאות מטרים יש מפרץ כך שמכונית אחת יכולה לעמוד ולתת זכות קדימה למכונית שבאה ממול. נהיגה לא קלה.

הגענו למלון וקיבלנו מפתח לחדר. פתחנו את הדלת לחדר וכשרצינו לנעול אחרינו לא הצלחנו. סובבנו ימינה, סובבנו שמאלה ולא ננעל. נשארתי לשמור על החפצים שלנו ואבי חזר לקבלה. שם קיבל הדרכה ולמד שבכל האיים כאן מקובלת שיטת נעילה כזו: קודם יש להעלות חזק את הידית כלפי מעלה (ניצב) ורק אז אפשר לסובב את המנעול לנעילה. מעכשיו הפכנו להיות החדר "עם המנעול" (אלו שלא יודעים לנעול – חדר מספר A3). אמרו לאבי שכבר חשבו על כך שיש לשים מדבקה שמסבירה את העניין לתיירים, הדיוטות לא מקומיים.

מבט מהחדר על הסביבה

ממש ליד בית המלון יש בית עם גינה יפה ועליזה

נרשמנו לארוחת הערב במלון. המנות כאן קבועות ע"י המטבח ואין בחירה – מנה עיקרית וקינוח. הערב הייתה מנת דג. טעים מאד. אבי כרגיל שתה בירה מקומית.

יום שישי 13 בספטמבר 2019

קר ורוח חזקה. בתחזית רשום יום יפה, מעונן חלקית ללא גשם. במציאות 7:00 בבוקר וגשם. על מחר רשום 100% גשם – נראה מה זה אומר. מזג האוויר באיי פארו לא ייאמן, בגלל הרוחות העננים זזים במהירות ולכן השינויים הקיצוניים. פתאם גשם חזק ואז מפסיק ואפילו השמש יוצאת מבין העננים. בהפסקה בגשם יצאנו להליכה במסלול מומלץ בנקיק העתיק שמאפשר כניסה מוגנת לסירות. זו אחת הסיבות שהקימו בזמנו את הכפר – הגישה הטובה והבטוחה לים. אבי התעכב למטה כדי לנסות לראות את ציפור הPuffin כי בקבלה אמרו שציפורים השנה איחרו להגיע ולפני שבוע ראו אחת. לא מצאנו.

משם המשכנו בשביל בוצי עם עשב גבוה (כמו בכל איי פארו) הגענו לנקודת תצפית גם על כל הכפר וגם לאוקינוס. בימים עברו אנשי הכפר היו עושים תצפיות כאן לעבר האוקינוס כדי להתריע מפני שודדי ים שמתקרבים לכפר ואז היו בורחים להסתתר מהם. רק מהגובה הזה הבנתי עד כמה הכפר כאן קטן – בערך 40 בתים (בהמשך הטיול ראינו כפרים יותר קטנים). הבתים צבועים שחור, אדום וצהוב. כך בכל הכפרים וזה יפה ונעים לעין.

מבט על הכפר כולו

העמודים עם הרשתות

התושבים קוצרים את העשב עבור בעלי החיים לחורף. בגלל הרוחות כל החומר הקצור עף ברוח, לכן הם שמים עמודים עם רשתות וקושרים את כל החומר הקצור לרשתות עד שהוא מתייבש ואפשר לעשות חבילות חציר ארוזות בניילון.

חבילות חציר בניילון

הגענו לשער סגור (שטח פרטי) שממנו יש מדרגות חדשות – הכניסה דרכו עולה 50 קרונות לאדם  כדי להגיע ל Cleft of Gjogv. בוץ, רוח קרה – ההליכה לא הייתה נעימה וויתרנו על תשלום להמשך.

השער הסגור למדרגות

 

פה ושם אפשר לראות חלקות ממש קטנות שמשפחה מגדלת תפו"א או סלק.

ירדנו למרכז הכפר. זורם כאן נחל בין הבתים. 

בסמוך לכנסיה יש כמקובל בית קברות. בבית הקברות שמנו לב שנהוג כאן לחבר למצבה פסלון של ציפור מרכינה ראש.

מול הכנסייה ישנו גן מטופח ואנדרטה לזכר אלה שלא שבו מן הים. הפסל מרשים של אישה עם בתה ובנה המשקיפים בדאגה וצפייה אל הים. האם האב יחזור הביתה? מאחורי הפסל יש לוחות עם שמות האנשים שאבדו בים. נאמר לנו שאין כאן משפחה שלא איבדה מישהו בים. הפסל חזק באווריה שהוא משדר. ההבעות על הפנים כל כך עצובות וממחישות את התחושות. או זו רק אני? אולי העניין נגע בעצבי העבר בו הייתי מחכה בצפייה ותקווה לאבא שיחזור מההפלגה באוניה, מהים? ירדו לי דמעות מהעיניים.

בסמוך נמצא אזור לחניית קרוואנים בצורה מסודרת. לא היו קרוואנים חונים. מחדרינו במלון ראינו אחד שנסע לכיוון האתר הזה.

Risin and Kellingin

חזרנו לחדר במלון להתארגנות ומיד כשנכנסנו החל גשם ממש חזק. איזה מזל נחמד. כשהגשם הפסיק נסענו לתצפית על Risin and Kellingin שני צוקים גדולים באוקינוס עם סיפור אגדה: המכשפה והטרול הגיעו מאיסלנד כדי לגנוב את איי פארו. הם זרקו חבל על הצוק הגדול כדי למשוך את האיים לאיסלנד. הם משכו ומשכו ועבדו כל כך קשה שלא שמו לב והשחר עלה ולכן הפכו לאבן. 

הנסיעה לשם היא דרך נוף מומלצת במפה. הרבה מאד כבשים גם כאן. לכל כבש יש מספר לתלוי על הצוואר.

כבשה מס' 20

ראינו עוד להקת אווזים

אין ספור פלגי המים זורמים בצידי הכביש.

משם נסענו למפל בשם Fossa שראיתי המלצה עליו באינטרנט. מפל זה נחשב למפל הכי דרמטי באי. הוא באמת יפה ומרשים. כשעצרנו את המכונית מאחורי מכונית אחרת, ראינו שהאישה עומדת עם תרמוס וממלאת מים שזורמים מהצוק. בעלה והיא אמרו שהמים מאד טובים. לנו נראה קצת משונה. נכון שהמים של איי פארו מאד צלולים וטעימים (אגב אין בכלל אבנית כי הרי אין אבני גיר כאן) אבל אנחנו לא יכולנו שלא לחשוב על ההפרשות של הכבשים הרבים והציפורים....לא אמרנו להם את דעתנו. רק חייכנו כאילו בהסכמה.

הכבישים צרים ברוחב מכונית אחת עם מפרצים כדי שיהיה איך לפנות את הדרך לרכב שבה ממול. נהיגה זהירה גם להיזהר ממכוניות וגם מהכבשים. 

החיבור בין האיים Eysturoy אל Streymoy

 

מבט על המפל מהכביש שבאי שממול - Eysturaoy

הכפר Eidi נראה גדול ומסודר בהרבה מGjogv. 

  

בשעה 14:30 חזרנו לחדר במלון. מזג האוויר והנהיגה מעייפים.

כמות האנשים שמגיעים לכאן מפתיעה. אוטובוסים, מיניבוסים ומכונית פרטיות במיוחד שזה סוף שבוע. אבי שם לב לזוג שנכנס לחדר לידינו מסתבך עם ידית ונעילת הדלת וכמובן מיד יצא להסביר להם את השיטה של איי פארו.

בארוחת הערב הייתה מנה עיקרית בשר חזיר וקינוח מעניין: אורז עם פירורי בצק, תפוח, קינמון וקצפת. האמת טעים ונחמד. הפעם הזמנתי דיאט קולה והביאו לי משהו מקומי חיקוי לקולה ולא טעים. אבי שתה שוב את הבירה המקומית שהיא טעימה.

נכנסה לאבי הרבה עבודה אז הוא התיישב ליד השולחן בחדר פתח את המחשב והחל לעבוד.