Austria - Postalm 1 Feb.2019

1 פברואר 2019 יום שישי

התעוררנו לנוף מהמם ומקסים. מהמרפסת של החדר רואים את אתר הקרוואנים מושלג לגמרי. ההרים מושלגים והאגם יפה. השמש העולה וזורחת צובעת כל רגע את הנוף בצורה שונה. אפשר להישאר כאן כל היום ולעקוב אחר הנוף והמראות המשתנים בטבע. מופלא.

מכיוון שהיום יפה החלטנו לעשות הליכה בשביל שבקרבת מקום בשלג. דרך אתר הקרוואנים יש שביל שמוליך להר שממול ומשקיף על האגם. שמנו לב שיש אנשים שגרים בחלק מהקרוואנים למרות שחורף וקפוא. 

איתן היה חייב לעלות על המזח המושלג וללכת עד סופו. אבי ואני חששנו לו וכבר ראינו עצמנו מושים אותו מהמים. יופי שזה לא קרה.

בית המלון מאחורינו

בהמשך ראינו גזע עץ מפוסל יפה שהזכיר לנו את מגלף העצים במופלא שהכרנו בביקורנו לפני שנים בWolfgang. 

ממולנו הגיע אדם שהזהיר אותנו מההמשך, כי מאד חלק שם אפילו עבורו ושלא כדאי לנו להמשיך יותר מידי. הלכנו עוד קצת עד לתצפית וחזרנו. ראינו עקבות של שתן צהבהב על הדשא. כנראה שכלב הלך כאן וסימן. 

כשירדנו חזרה באמת היה כלב שנבח עלינו. הוא גר באחד הקרוואנים. 
מההליכה הזו אבי השתכנע סופית שאין ברירה והוא חייב נעלים חדשות. סוליות הנעלים שלו שחוקות ולא מחזיקות את הקרקע. התייעצנו עם המארחת במלון והיא המליצה לנו על חנות לנעלים טובות בעיירה הסמוכה Strobl am Wolfgangsee  . וכך עשינו. 
 

בחנייה של המלון. קרח מחליק חייבים להיזהר מאד

מצאנו עיירה קטנה ונחמדה טבולה בשלג.  בקלות הגענו לחנות Schuhhaus Breiteneder. חנות לא גדולה אבל יש נעלים יפות וטובות ואבי אכן מצא במידה שלו משהו מתאים ויצא מהחנות עם נעלים חדשות. אפילו המחיר טוב.

צילמנו פסל בפינה שבצבץ מתוך ערמת שלג . השלג המכסה מסביב הרשים.

ליד החנות

בזמן הפניה לעיירה שמתי לב לחנות בגדי ספורט והחלטנו לנסות למצוא לי מכנסים לחורף. אני כל הזמן לובשת שני זוגות מכנסים. גם במעלות-תרשיחא. מצאתי מכנסים תרמיים חורפיים דוחי רוח, לכלוך ומים. תוצרת אוסטריה, נאמר לנו שהמפעל המייצר קרוב לכאן. אחרי התשלום נשארתי עם המכנסים והם שירתו אותי כל הימים בצורה טובה מאד.

בשתי החנויות היינו הלקוחות היחידים כך שקיבלנו שירות VIP.

המשכנו בנסיעה לרמה בשם Postalm.

הדרך המובילה לרמה היפה הזו היא בתשלום של 8 יורו לאדם. הכל יפיפה ומדהים הכל לבן אפילו הסוסים. 

 

Postalm  הינו אחד המקומות הבודדים שמאורגן גם לגולשים וגם להליכה בנעלי שלג ונעלי הליכה. סלולים מסלולים רחבים לחוד לאלה ואלה.

 בית השימוש שקוע בשלג. אני מחייכת כי עדיין אין לי מושג שאין מקום אחר לשירותים.

בצומת הדרכים ראינו קבוצת פנסיונרים מטיילים כמונו. נעלים ומקלות הליכה. מסביב שלג עמוק מאד ואין לסטות מהדרך המהודקת. כאן נתקלתי בבעיה חמורה. היכן לעשות פיפי? הבנים התארגנו בדרך בין חומות הקרח שלצידי הדרך, אבל לא תיארתי לעצמי שאין כאן שום סידורי שירותים. המשכנו בהליכה כשמצוקתי מתגברת. אנשים עוברים מכאן ומכאן מה אעשה? אמנם יש קצת עצים וערמות שלג אבל כשבדקתי עם מקל ההליכה הוא טבע בשלג. ממש לא מתחשק לי לטבוע עד המותנים בשלג. אפשרות אחרונה נשארה לעשות ממש  על הדרך! אחרי סיבוב איתן עמד בצד אחד, אבי בצד שני עם הגב אלי ואני כרעתי כמו חתולה. כיסיתי את השתן בשלג עד שלא נראה הצבע שלו. איזו הקלה .... עכשיו היה אפשר להמשיך בהליכה במלוא המרץ.

בצידי הדרך ראינו בקתות מכוסות שלג עד הגג. בעצם הלכנו בגובה הארובות שלהן. 

השלטים הקבורים בשלג לא עוזרים בהתמצאות.

מבקתה אחת ראינו אישה וגבר בנעלי שלג ואתי חפירה על הגב. שוחחנו איתם קלות והם סיפרו שבזמנו שירתו בקפריסין הטורקית מטעם האו"ם. סיפרו שבאו לבדוק את הבקתה שלהם שנקברה תחת 4 מטרים שלג. אמרו שהכל בסדר והם בדרכם לבקתה של חברים שלהם עם מסעדה ושהיא פתוחה עכשיו לאורחים. הם אמרו שעם הנעלים שלנו אנחנו יכולים להגיע לשם. לכן החלטנו להמשיך.

         האישה מגיעה מהבקתה הקבורה בשלג.  הזוג מתרחק וממשיך הלאה לכיוון המסעדה

היה כיף עם נוף מדהים. מאד לבן ומסנוור. המשקפיים התכהו מאד ומידי פעם הורדתי כדי לראות את צבעי המציאות שמסביבי. לא פשוט לצלם בתנאי סינוור שכאלה. לא רק שהמשקפיים לא מראים את המציאות כפי שהיא הרי כיוון המצלמה בעייתי. הצבע הכחלחל משתלט.

מסביב גולשים בסקי. חלקם בצורה רגילה וחלקם עם גלשני רוח.

באחת ורבע הגענו לבקתה   Schafbergblick Huette

https://www.schafbergblick.at/

המסעדה

בכניסה לבקתה הקרקע היתה מאד חלקה מהקרח ובקושי הצלחנו לא ליפול. חשש נוסף היה לנו כי אמרו לנו שבשעה אחת וחצי תתחיל רוח חזקה מאד. 

 הכניסה למסעדה

השעה היתה אחת ורבע ונכנסו לאכול מרק. מרק הגולש שאכלתי היה לי חריף מידי – מתאים לאבי. עיצוב המסעדה חמים עם פוחלצים וחפצים ישנים. גובה השלג מכסה את חלונות המסעדה כך שכשמביטים החוצה מהחלון רואים חומת שלג.

מבט מהחלון במסעדה. גובה השלג מרשים.

ואכן הייתה רוח כשיצאנו מהמסעדה כדי לחזור למכונית. גולש רוח אחד נאבק חזק ומספר פעמים חצה את השביל שלנו וכמעט התנגשנו בו. 

כמעט ובחרתי בדרך הלא נכונה

הרוח הייתה פחות נוראה ממה שחשבנו שיהיה. צעדנו חזרה בשלום.

המשכנו לאתר סקי בקרבת מקום. בחנייה ניצלנו את השירותים במקום. הסתכלנו מסביב, גולשים בסקי לא משהו מיוחד אחרי החוויה שחווינו בהליכה ברמה.
 

 ארוחת ערב אכלנו בבית המלון בהנאה רבה.