Vienna Austria 2026

 

ושוב זה קורה: העולם לא יציב. היה שקט כשהזמנו כרטיסים לוינה כדי להגיע לפגישה. הזמנו את אילן לבוא איתנו ולי קפצה על ההזדמנות להצטרף. הכל היה מאורגן: כרטיסי טיסה, בית מלון, מונית משדה התעופה (מאד קר ולא בא לנו ללכת ברגל בקור ובחושך עם מזוודות), סיור קולינרי, פנסיון לג'סי, אבל שוב איראן ושוב איומים. לופטהנזה ביטלה טיסות לילה עד סוף ינואר. הטיסה שלנו עדיין קיימת אבל אילן ולי לא רצו לקחת את הסיכון, הרי יש להם עבודה וילדים ולא כדאי שיתקעו מחוץ לישראל. ממש חבל ומצער מאד. לארוז או לא לארוז. ארזנו עם אופטימיות זהירה...  הטיסה ביום שבת. ביום חמישי עשינו צ'יק אין. הכל נראה נורמלי, נראה שלצאת מהארץ נצליח. החזרה בזמן המתוכנן לא מובטחת.

כדי שיהיה לנו עוד יותר מעניין קיבלנו הודעה ושיחה מחברת מעיינות זיו (ספקית המים במעלות) שהם איבחנו שיש אצלנו נזילת מים. התחלנו לבדוק ברזים עד שגילינו שכנראה זה מהניאגרה. בכל מקרה התכוונו לזמן העדרותנו, לסגור את הברז הראשי של המים לבית.

ביום שישי (הטיסה למחרת בשבת) הגיעה הודעה במייל מחברת התעופה שהטיסה חזרה מבוטלת (כצפוי כי הייתה בלילה), נתנו אפשרות לבחור טיסות אחרות שלהם לישראל. בחרנו להקדים את החזרה שלנו לבוקר יום רביעי.

יום שבת 31.01.2026 C⁰ 22

את הרכב השארנו בכפר יונה אצל שי. כבר יש נוהל לזה 😊 שי הביא אותנו לשדה המעברים הלכו ממש מהר. סיגל כיבדה אותנו בארוחת צהרים קלה מה שלא הפריע לי לאכול את הנקניקייה בנוסח בוואריה שבשדה התעופה (גם הפך לנוהל) ושתיתי מי סודה טעימים, צרפתיים . בכלל כיף בשבת בנתב"ג – יותר רגוע. טוב גם המצב הבטחוני הלא ברור משפיע.

בשער שלידינו חנה מטוס בהיר ללא שום סימן לשייכות, אין ציור. מוזר, ראינו שיצאו אנשים ממנו.

הטיסה שלנו באוסטריין איירליין והיינו כ-20 נוסעים. אולי 25 איש יחד עם הצוות! כמעט כל אחד יכל לשכב על המושבים. 3 מכל צד של מעבר. במושב לפני ישבו זוג בחורים חתיכים ומאד גבוהים שנראה שהיו באירוע יינות. ונראה היה שהם נשואים. טסנו לעבר שקיעה מהממת עם צבעי אדום וצהוב חזקים. השקיעה הייתה בצד של אבי ובצד שלי היה הירח.

הכניסה למדינה הלך מהר מאד וכך גם איסוף המזוודה. הלכנו לנקודת הפגישה עם נהג המונית כפי שהוסבר יפה בבוקינג. הגענו למקום הנכון וראינו נהג אחר עם שלט שחיכה לנוסעים שלו. התקשרתי לנהג שבבוקינג שלנו ושאלתי האם הוא מגיע. ענה באנגלית הודית שכן כן הוא בדרך.... בוואטסאפ שלח הוראות לנקודת מפגש אחרת שנחכה שם. המקום היה בחוץ!!! ליד החנייה שלו. חיכינו לו ב  C⁰ 1 בחושך כבד. לא היה מאד קר כפי שזה אולי נראה כי הקור יבש ואנחנו לבושים טוב. התעצבנתי כי שוב נהג מאחר לנו, אמנם לא כמו באיסלנד. לפחות ענה מיד בטלפון והגיב. לא קיבל טיפ ואני לא חושבת שציפה לזה. ממש לא הגיע לו.

הגענו לבית המלון המוכר שלנו Der Wilhelmshof  קיבלנו את החדר בקומה 5.  עדכנו את האפליקציה של התחבורה הציבורית של וינה WienMobil  בחרנו בכרטיס של 7 ימים כי זה היה יותר משתלם מכל פעם 24 שעות.

הסמל של האפליקציה

אחרי פעמיים שנתקלתי בזכוכית של המקלחון (מרוב השקיפות שלה) עשיתי מקלחת טובה.

יום ראשון  1.02.2026 C⁰ 2- הרגשה של 6- רוח חלשה של 8 קמ"ש

בלילה ועם הקימה עברתי הרגשת ורטיגו מאד חזקה כולל חוסר בשיווי משקל, שהרבה זמן לא היה לי.  טוב שלקחתי איתי את מקל ההליכה וכמובן תרופה מתאימה.

ירד שלג בלילה-מבט מהחלון

אחרי ארוחת הבוקר הממש מצוינת, יצאנו לכיוון הפארק ברובע 9 קרוב לבית הילדות של אימא שלי. היא מאד אהבה את הגן של Liechtensteien . שיטת הנסיעה בתחבורה הציבורית כאן הינה פשוט קסומה. לא צריך לתקף במכונות בשום מקום, פשוט עוברים עולים לרכבת תחתית, לאוטובוס , חשמלית וכד'. גוגל מאפ מראה בדיוק איזה מספר ומסלול לקחת. הגענו עם הרכבת התחתית וחשמלית.

בזמן ההמתנה לחשמלית שמענו את פעמוני הכנסיה (יום א' היום) 

תחנת חשמלית

הליכה קצרה ונכנסנו לגן. כל הזמן ירד שלג קל ונחמד שלא הפריע. בקיץ ירוק עם פרחים כאן אבל עכשיו יופי של חורף .

Liechtenstein Park  הוא פארק עם גנים יפהפיים הנמצאים לצד ארמון הגן ברובע ה-9 של וינה. גני ליכטנשטיין מעוצבים בסגנון הבארוק ושומרים על מראם הקלאסי והמלכותי. 

ארמון ליכטנשטיין וגניו מלווים את וינה כבר כ- 300 שנה ומושרשים היטב בהיסטוריה של העיר. הגנים מתפרשים על פני שטח נרחב, עם מדשאות שלצידן שיחים גזומים המתפתלים בשלל צורות, ערוגות פרחים, כולל שיחי ורדים המשתלבים היטב עם המקום.

בעבר נערכו בגני פארק ליכטנשטיין נשפים מלאי פאר שארגנה משפחת ליכטנשטיין. גם היום הגנים מיועדים לאירועים חגיגיים ואקסלוסיבים, אירועי גאלה, מסיבות ואירועים פרטיים אותם רוצים לחגוג בדרך המפוארת והמלכותית ביותר שישנה, חתונות בסגנון נסיכותי.

רבים בוחרים לערוך בגנים חתונה בסגנון המאה ה- 18 ולהגיע אל הארמון דרך השביל החוצה את הפארק בכרכרה מלכותית. ברחבי הפארק פינות ישיבה הממוקמות בצל העצים. הן מספקות למגיעים למקום נוחיות ותחושה מיוחדת במינה.

 

אנשים עשו ריצת בוקר, הלכו עם עגלה עם תינוק. 

ילדים שיחקו והתנדנדו בגן המשחקים

איש אחד הלך עם כלבו ששתה ממי הברכה הקפואים. ראיתי סנאי די גדול מתרוצץ.

 רואים את השלג היורד

אחרי שצילמנו ונהנו מהסביבה והאווירה נכנסנו לארמון הפתוח עם תערוכה. לא הבנו מה בדיוק קורה כאן ולמה לא מבקשים דמי כניסה.

זהו ארמון הגן של משפחת ליכטנשטיין ובו תערוכה Dealing in Splendour – a history of the European Art Market (סחר בפאר – היסטוריה של שוק האמנות האירופאי) בתערוכה יש סקירה של התפתחות שוק האומנות באירופה מהעת העתיקה ועד תחילת המאה ה-20. היא מציגה יצירות מופת של אמנים כמו טיציאן, ואן דייק, רמברנט, מונה וקלימט לצד מסמכים היסטוריים הממחישים כיצד נקבעו מחירים, אסטרטגיות מכירה וכיצד התפתחו מרכזי אמנות חשובים. התערוכה זמנית נפתחה ב 30 בינואר  ותנעל ב 6 באפריל 2026. בקיצור ממש בול בשבילנו. התערוכה פתוחה לקהל ללא תשלום!

השארנו תיקים ומעילים במלתחת שמירת החפצים (תמורת 4 יורו) מותר לצלם אבל בלי חצובה, אותה אבי השאיר עם התיק. הרשו לי להשאר עם המקל.

1520 מאוסף נסיכים. אחד מפסלי הברונזה הגדולים ביותר של הרנסנס

לאוקואון  ובניו

הפסל Laocoon and his sons מתאר סצנה מהמיתולוגיה היוונית. הדמות המרכזית – לאוקואון היה כהן טרויאני שניסה להזהיר את בני עירו מפני הכנסת סוס העץ שהשאירו היוונים. העונש: האלים שתמכו ביוונים, שלחו שני נחשי ים ענקיים כדי להרוג אותו ואת שני בניו, כדי שלא יחשוף את התרמית.

הפסל כאן הוא העתק של הפסל המקורי הגדול מאד עשוי משיש. אמנים ואספנים נהגו ליצור בתקופת הרנסנאס/הבארוק, העתקי ברונזה קטנים של יצירות מופת קלאסיות.

סגנון הפסל המתאר סבל ומאמץ פיזי ומתח שרירים השפיע מאד על אמני הרנסנאס ובעיקר על מיכלאנג'לו.

שטיח קיר 1690 מצמר ומשי – אחד מסדרה מפוארת שיוצר עבור שוק עילית בינלאומי. שטיחי קיר היו פריטי יוקרה יקרים, שדרשו חומרים יקרים, נולים גדולים וחודשי עבודה מיומנת. סטים כאלה הציגו עושר וכוח ונסחרו דרך אולמות שטיחי קיר באנטוורפן ובריסל, שהיו מרכזים מרכזיים בשוק שטיחי הקיר באירופה.

תקרה

תקרה

אבי מצלם את התקרה

כרכרת הזהב של הנסיך יוזף ונצל הראשון מליכטנשטיין 1738

עץ, צבוע ומצופה זהב, פלדה, ברונזה מוזהבת, עור, קריסטל, קטיפה עם רקמת זהב.

נרכש בשנת 1738 מהאמן לאחר הזמנתו על ידי הנסיך יוזף ונצל הראשון מליכטנשטיין. אוספי הנסיכים, ואדוץ-וינה

כרכרת הזהב של הנסיך Joseph Wenzel הראשון מליכטנשטיין נמנית בין כרכרות הרוקוקו הצרפתיות החשובות ביותר שקיימות, לא רק בשל איכותה האמנותית אלא גם בשל רלוונטיותה ההיסטורית. היא הוזמנה לתהלוכתו החגיגית של הנסיך לפריז כשגריר הקיסרי בשנת 1738. לפיכך, לעיטור המפואר שלה היה חשיבות רבה, שכן כרכרות טקסיות כאלה נתפסו כאינדיקציות למעמד בעליהן. "Mercure de Fracne " דיווח על פאר התהלוכה וציין כמה מהאמנים והאומנים המעורבים בפרויקט. כרכרה זו, שנוצרה על ידי הפסל והמעצב הרוקוקו המפורסם Pineau, שימשה גם לאיסוף כלתו של הקיסר יוזף ה-11 איזבלה מ-Parma, בשנת 1760. מבחינה טכנית, כרכרת הזהב ייצגה את שיא אמנותו של יצרן הכרכרות. כ"ברליין" כביכול, היה לה מרכב תחתון יציב במיוחד, כאשר שלדתה נתמכה על ידי שתי רצועות עור ולכן המתלים היו טובים במיוחד. פנים הרכב מרופד בקטיפה ארגמנית עם רקמת זהב בהבלטה גבוהה.

המקום מאד יפה ומאד נהננו. יש כאן אוספים של נסיכים. הכל מאד מפואר. גם השירותים משיש מבריק ונקי.

ספריה כמו בארמון מפואר של פעם (או כמו בטירות כגון הארי פוטר) 

  

המשפחה הקדושה בתוך זר ורדים

בהרבה מקרים רוחו של אבא שלי הופיעה. הספרים, תמונות ים סוער....

שטיח קיר

עם החשמלית חזרו לבית המלון.

חנות נרגילות...

מסעדה יפנית

התארגנו והלכנו למסעדה יפנית קרובה שראינו במקרה Taeko Ramen  שאלנו האם יש מקום ישיבה ונתנו לנו שולחן בתנאי שנסיים תוך שעה. האמת כמו תחנת רכבת כאן מלא אנשים שבאים אוכלים, הולכים ובאים אחרים. בתחילה ישבה בשולחן לידינו אישה עם כלבלב פודל. היה לנו מזל שנתנו לנו לשבת ללא הזמנה. אכלנו בתאבון.

בשעה 17:00 אבי שמע פתאום קולות חזקים בחוץ. פתחנו את החלון וראינו הפגנה עם דגלים וצועקים כולל השם חמינאי – כנראה שאלו איראנים נגד מה שקורה באיראן. ההפגנה מלווה מכוניות משטרה. 

הפגנה

בית המלון ממוקם קרוב לתחנת הרכבת התחתית Praterstem  ולפארק השעשועים הותיק.

פארק פראטר (Prater) בוינה | המדריך המלא לבילוי וכניסה חינם ללונה פארק https://share.google/wl0IB2Rmu1Av19TcK

אבי ראה המלצה לעשות צילומי לילה בפארק אז יצאנו לקראת החשכה ברגל. עדיין  קור של C⁰ 2-  שמרגיש כמו C⁰ 4- . היה צריך להיזהר מהשלג הקפוא על המדרכות ומדשאות.

אבי מצלם

אבי התמקם על הקרח לצילום הלילה בחשיפה ארוכה של הגלגל הענק. הגלגל לא הסתובב כל הזמן אלא רק כשהיו אנשים שרצו לעלות.

מיד אחרי הכניסה לשטח הפארק יש את הקרוסלה המפורסמת. למזלנו ילדה אחת עם אימה עלו על הקרוסלה (המתקנים מופעלים רק כשיש ביקוש) ואבי צילם וגילה את האמת על הקרוסלה – היא הסוואה לחללית-צלחת מעופפת 😊

הגלגל השני הצבעוני מחובר לרכבות הרים. 

 Geister Schloss טירת הרוחות

מזמין להיכנס

נהננו מהראש הרובוטי בכניסה למערת השדים והרוחות. ברגע שמתקרבים אליו הוא מדבר בגרמנית ובאנגלית ומזמין לרכוש כרטיסים ולהיכנס.

הרבה מאד מוסלמים מסתובבים כאן ובכלל בעיר. הנשים מסתובבות לבד או עם חברות או עם ילד. כמו בישראל.

יציאה

הליכה לצילומים בפארק השעשועים וחזרה

חזרנו ברגל עד המסעדה האוסטרית שהכרנו מלפני 3 שנים Gasthaus Hansy אוכל אוסטרי טיפוסי. אכלנו לשובע שניצלים ומרק בשר. בקיצור היום הגזמנו עם יותר מידי אוכל.

מאוחר יותר בבית המלון ירדנו לבר ושתינו קפוצ'ינו. כל כך שמחתי שיש חלב ללא לקטוז והיה לי מאד טעים. גם כאן אבי עשה צילומים עם חשיפה ארוכה. היינו לבד אז כל פינות הישיבה היו פנויות לצילום.

הורטיגו השתפר מאד וכמעט עבר לי.

יום שני  2.02.2026 C⁰ 3- הרגשה של 6- רוח חלשה של 6 קמ"ש מעונן

מכיוון שחשבנו שהצ'ק אין לטיסה היא 47 שעות לפני (כמו לטיסה הנה) הלכנו מאוחר לאכול ארוחת בוקר. חשבנו לעשות את הציק אין ורק אז לצאת לקניות. בשעה 10:00 ראינו שכנראה שלא יהיה צ'יק אין אלא רק 24 שעות לפני אז יצאנו למסע חיפוש נעלים לאבי ולי מכנסים. ראיתי פרסומת ל  MallWien Mitte  קניון גדול מאד עם הרבה בגדים צמוד ומעל צומת תחנת רכבת תחתית. יש הרבה sales. אבי מצא בדיוק את אותם הנעלים במחיר ממש טוב ולשמחתנו הסכימו שנשאיר את הנעלים הישנות בחנות (עם הסוליות השחוקות). השירות בחנות הוא מינימלי כל אחד צריך להסתדר לבד. זה לא מה שהיה פעם.

חיפשנו מקום להתיישב לשתות. כנראה בגלל שעת הצהרים הכל היה מלא אנשים לבסוף מצאנו מקומות ישיבה  ב daylounge cafe. שתיתי קפוצ'ינו ואבי אכל גלידה מגרה עם קצפת עוד יותר מגרה. אכלתי לו את הביסקויט.  

עושה צ'יק אין

אבי נכנס לאפליקציה של הטיסה וגילה שאפשר לעשות צ'יק אין וכך עשה. ממש נהדר. כשביקשנו לשלם המלצר אמר שרק במזומן. הופתענו כי היה צריך לציין זאת כשהזמנו. מזל שיש עלינו מזומן.

משם נסענו לרחוב החנויות הידוע Mariahilfer שהיה אהוב על אימא שלי לשופינג. נכנסנו לסניף של Hervis . כאן החנות יפה יותר מאשר בקניון. הייתה מוכרת צעירה שקיפלה בגדים וזה כל מה שעניין אותה. מצאתי מכנסים איטלקיות דווקא. את המותג האוסטרי לא מצאתי.

תחנת משטרה

  כלבלב נשאר בחוץ ולא הפסיק לקרוא לבעלים שלו.

אבי חיפש בחנות צילום משהו למצלמה אבל אמר שזה יקר מידי ולכן חזרנו לבית המלון.

כל פומלה ארוזה יפה

חנות של פעם

היה קטע משעשע כששלושה ילדים נכנסו לבדם למעלית איתנו. שניים מהם נשענו על דלת המעלית מבפנים. המעלית עם 2 צדדים לפתיחת דלתות. הדלת נפתחת בהתאם לקומה. הפריע לי לראות את זה, כי זה ממש לא בטיחותי אז הבטתי בילד הגדול שבהם ואמרתי רק מילה בגרמנית Pass auf (שים לב להיזהר) כל השלושה קפצו לדום. נראה לי שידעו שזה לא בסדר להישען על הדלת.

את ארוחת הערב אכלנו במסעדה ממש קרובה, מעבר לכביש מצאנו בגוגל מאפ 2^ND Street Burger  . האוכל מאד טעים והתלהבתי מהשתיה. אבי אכל המבורגר שלהם (שונה דפוק דק) ובירה מקומית הכל טעים. אכלתי סלט עוף עם מיץ תפוחים+מיץ קיווי, עלי מנטה, פלחי לימון, חתיכות ליצ'י ואוכמניות בפנים. יש בזה קצת סודה והיה חוויתי וטעים מאד.

הסכין נעוצה

הדרך מהמלון למסעדה

לקניון

 Mariahilfer לרחוב

חזרה לבית מלון

יום שלישי  3.02.2026 C⁰ 0 הרגשה של 6- רוח מורגשת של 20-24 קמ"ש מעונן.

זה היום שבגללו טסנו הנה. הפגישה בעשר בבוקר. אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו בתשע וחצי ללכת ברגל. שעתיים וחצי היינו שם ושמחנו שאכן הגענו. היה חשוב וטוב.

חזרנו לבית המלון להתארגנות קצרה ויצאנו למוזאון לתולדות הטבע Naturhistorisches Museum. המוזאון הזה בדר"כ סגור בימי שלישי אבל עכשיו חופשה מבתי הספר אז פתחו גם היום. ממש לכבודנו.  

המוזיאון יפה מאד מסודר יפה וברור. בקופה שאלו בעדינות לגילנו ונתנו לנו הנחת פנסיונרים. במקום 18 יורו לכרטיס שילמנו 14 יורו לכרטיס. נחמד.

המוזיאון

כל כך איתן ז"ל

המון המון סוגי קריסטלים

המחשה והסבר על מבנה הקריסטלים

הזכיר לנו את אוליבר של סיגל

מודל עצם של דינוזאור

האמת הרובוט הזה לא מאד מרשים אפילו הקול שלו לא מרגש

היינו כבר עייפים "נפלנו מהרגלים" שמחנו שיש בקומה 2 מסעדה. התיישבנו ואכלנו אני מרק טעים ואבי גולש. 

אגדת פירארוקו Pirarucu על הדג הענק 

פירארוקו היה לוחם חסר לב משבט אמזונס, מלא בגאווה ואגואיזם, למרות שאביו וראש השבט היה אדם טוב. בזמן שאביו ביקר את שכניו, פירארוקו ניצל את היעדרותו כדי להוציא להורג את אנשי הכפר מכל סיבה שהיא. הוא אף גידף את האלים.

Tupa, אל האלים, החליט להעניש את פירארוקו. Tupa החריב את כל האזור. השריפות נראו ברחבי היער ומי הנהר השוטפים הפחידו את כולם. אבל פירארוקו רק צחק והעליב עוד יותר את האלים. לאחר מכן, Tupa שלח את Xandore’, השד ששונא בני אדם! Xandore’  השליך ברקים ורעמים, וברק אחרון פגע היישר בליבו של הלוחם - והוא עדיין סירב לבקש סליחה.

האינדיאנים זרקו את גופתו של פירארוקו לנהר - והוא הפך לדג ענק וכהה. ובמשך זמן רב, פירארוקו היה אימת האזור.

מוצרים מעור נחש

המשכנו עוד קצת בקומה הזו. בתחילה הייתה לאבי מחשבה לצלם צילום לילה אבל כבר לא היה לנו כוח. הקור והעיפות הכריעו וחזרנו לבית המלון עם ה2U מעבר לכביש.

מהמלון למוזיאון

ביציאה מהתחנה ב Praterstern  קרה בפעם הראשונה ששני פקחים עמדו בפתח ודרשו לראות כרטיסים/אפליקציה משולמת.

הפעם טלפנו למסעדה היפנית להזמין מקום. רצינו לשעה 19:00 אבל אמרו לבוא ב 19:30. Taeko Ramen המסעדה הייתה מאד מלאה. בעצם כל המסעדות שראינו מלאות אנשים למרות שאמצע השבוע היום. רק אנחנו נוסעים לוינה ואוכלים אוכל יפני, אגב כל הצוות במסעדה הוא יפני. ייתכן שמקובל כאן שאנשים אחרי העבודה באים יחד לאכול ארוחת ערב.

התקרה במסעדה

מעבר החציה לבית מלון שבצד שמאל

 

מלון - מסעדה

בדלפק הקבלה במלון ביקשנו הזמנת מונית למחר בשעה 7:00. נאכל ב6:00 ארוחת בוקר. 

האמת שקל להגיע לשדה התעופה עם הרכבת אבל התפנקנו לנו כי חושך וקר בחוץ.

יום רביעי  4.02.2026 C⁰ 1 הרגשה של 2- רוח מורגשת של 8 קמ"ש מעונן. 

צפוי גשם קל/שלג/קרח אבל אנחנו כבר לא נהיה כאן.

בלילה היה לי חם בחדר. ממש לא ברור לי מהיכן מגיע החום, אולי מהריצפה.

בשעה שש ירדנו לאכול ארוחת בוקר, עלינו להתארגנות וירדנו לעשות צ'יק אאוט ולחכות בלובי לנהג. המונית הגיעה 10 דקות לפני הזמן (כמו שצריך להיות ) הגענו מהר לשדה התעופה, לפני השעה המתוכננת. שעה 7:15 עדיין חושך בחוץ. הפעם הגיע טיפ נאה לנהג.

שלחנו את המזוודה בשירות העצמי. הבעיה היחידה הייתה שלא היינו בטוחים כיצד להדביק נכון את פס הסימון 😁, אז נעזרנו בבחור ששומר במעבר.

המטוס היה חצי ריק ולכן מרווח מאד. הצוות חילק רק פעם אחת מים ולקראת הנחיתה כדור מוצרט. ממש לא כמו שהיה בעבר.

הנוף בנחיתה היה יפה. ישראל יפה. היה יפה שיש עננים ורואים כיצד טסים מעל, בתוך ומתחת לעננים.

בזמן הנסיעה על המסלול שוב ראיתי מטוס ללא סימון. בעצם ראיתי לפחות 5 כאלה.

מטוס ללא סימון

עם הרכבת הגענו לנתניה ושי אסף אותנו. אחרי זמן מה וארוחה ובילוי עם סיגל שי והבנות (שביט הגיעה מהצבא). 

נסענו הבייתה עם המכונית שלנו ולמחרת לקחנו את ג'סי מהפנסיון במצפה הילה. נראה לנו שהיה לה טוב שם.