2014 Germany Berlin with Lydia & Ofer

ערב אחד לידיה התקשרה וסיפרה שהיא נוסעת לברלין לבקר את בנה עופר ששוהה שם כבר מספר חודשים, ושאלה אותי אולי אני מעוניינת לבוא איתה. כשאבי שמע את ההצעה מיד אמר תגידי כן ומשם תסעי לאנגליה לג'ין. בדקתי טיסות ולמרות שממש לא רציתי יצא שטיסת UP של אלעל היא הטיסה שלי לברלין. זו הטיסה שגם לידיה נרשמה עליה.

יום שני 19/05/2014 טיסה לברלין

הגעתי בנחת לנתב"ג עוד לפני נחיתת שחקני מכבי המנצחים (אליפות אירופה בכדורסל!). השדה התמלא באנשים לבושים צהוב שבאו לקבל את פני השחקנים. קבעתי עם לידיה שניפגש ונתיישב לאכול משהו לפני הטיסה כי הרי אין הגשת אוכל ושתיה בטיסה הזו. לא הבנתי מה קורה איתה ומדוע היא משתהה בלהגיע. קיבלתי שיחה מוזרה קצת בה שאלה אותי איפה אנחנו נוחתים (התכוונה לשדה התעופה בברלין Schonefeld). צחקתי טוב שלא שאלה לאיזו מדינה טסים. לאחר מכן הבנתי שהתברר לה שעופר רוצה לקבל את פנינו בשדה התעופה ורצה לדעת להיכן להגיע.

אכלתי לבד ודי ברגע האחרון לידיה הגיעה עם סיפורי הרפתקאות שעברה. האוטו שלה נגנב ומלבד לסיים משהו במקום עבודתה, נאלצה לטפל בגנבה מול המשטרה. מזל שהספיקה להגיע לטיסה. היה גם קצת בלגן ואי בהירות בעניין מספר השער. בכירטוס רשמו מספר ומערכת הכריזה אמרו משהו אחר ורק ממש דקות ספורות לפני העליה למטוס תיקנו את ההודעה בכריזה.

טיסת UP היא כמאין אוטובוס פשוט. אי אפשר לבחור מקום ישיבה (בעצם אפשרי עם תוספת תשלום). לא מגישים שתיה ואוכל.

לכן לידיה ואני לא ישבנו יחד. רחוקות זו מזו. למזלי הטוב הייתה נוסעת שהתחננה בפני להתחלף במקום הישיבה (היה לי מושב במעבר) כי היא ממש לא רוצה חלון. מיד הסכמתי והיא מאד הודתה לי. לא ידעה שאני מעדיפה מושב ליד החלון.

הרבה עננים יפים מעל אירופה כמעט כל הדרך חלק דומים לצמר גפן חלק כהרים מכוסי שלג, חלק כפלומה רכה, נוצות. לובן נקי. ממש יפה. כל כך הרבה ירוק ומים.

מבלי להרגיש קצת התייבשתי בטיסה. לא הייתה לי אווירה נעימה בטיסה. נחיתה בשעה 21:00. היה נהדר לפגוש את עופר בשדה התעופה. חיבוקים נשיקות ועופר הוביל אותנו בנסיעות לבית המלון שהזמנו.

 

ברכבת התחתית

הגענו למלון

Ibis Berlin Kurfuerstednamm
Bayreuther Str 39, 10787 Berlin

עד שעשינו צ'ק אין היה מאד מאוחר ובכל זאת יצאנו לחנות שפתוחה כל הזמן לקנות מים ויוגורט ועוד. התישבנו בלובי לפיקניק קל

 

יום שלישי 20/05/2014 - ברלין - חם מאד

לאחר שקמנו בבוקר החלטנו לא לאכול בבית המלון ולמצוא מקום מחוץ למלון. וזאת עשינו. קפוצינו עם סנדוויץ לארוחת בוקר בהחלט מספק

יצאנו להליכה ברחוב הראשי

whatsup

. 

נכנסנו לחנות קטנה ומדליקה של כל מיני מוצרים מקוריים בשם Pylones הייתי קונה ממש הרבה דברים אבל הסתפקתי בקצת מתנות.

  הבובות בצד ימין למטה הן מטריות Pylones חלון ראווה בחנות

http://www.pylones.com/de/boutique/Germany/97-Berlin%20-%20Ku%27damm

כל כך ברור ומסודר

 

כשחזרנו למלון שמנו לב לשוק ממש בקרבת המלון. נחמד מאד. לידיה קנתה תיק קטן (רואים בתמונה) עבור הטלפון הנייד שלה.

שימו לב בהיכן הסחורה

לקחנו את אוטובוס מספר 200 שעוצר בתחנות ליד מקומות תיירותיים (יש גם את מספר 100 שעוצר במקומות קצת שונים) וירדנו כך שבהמשך נוכל להיפגש עם עופר. נכנסנו לפארק גדול Grosser Tiergarten Berlin. עצים גבוהים שנותנים צל נהדר. מורידים את מעלות החום הגבוהות ונותנים מחסה מהשמש החזקה. לפחות האוויר יבש. נהננו מהליכה בשבילי הפארק ונשמנו עמוק בהנאה, אבל אז עופר נלחץ (דרך הנייד). איפה אתן? הוא הרגיש כאילו אנחנו הולכות לאיבוד. הצליח להלחיץ את לידיה. לידיה הייתה איתו בקשר whatsup אינטנסיבי. הסתבר שאנחנו צריכות לחזור על עיקבותינו ולצאת מהפארק לכיוון תחנת הרכבת התחתית.

א

לידיה בכניסה לפארק

?כיצד אפשר להנות מהשמש החזקה הזו

בדרך ראיתי פסלים מלגו והבנתי שיש עולם לגו לילדים. הייתי בכיף נכנסת לראות אבל עופר חיכה לנו וצריך למהר. לידיה לא הבינה מה לי וללגו...

פסלים מלגו

כשנפגשנו עם עופר, עופר הסביר שהפארק מאד מאד גדול ולכן חשש שנתברבר. נו טוב העיקר שנפגשנו. עופר הצעיד אותנו ברחובות ברלין למקומות המפורסמים כי ללידיה זו הפעם הראשונה בעיר הזו . האמת שבהליכה רגלית רואים הכי הרבה. הבעיה הייתה עם החום, אמנם האוויר יבש אבל בכל זאת הייתה שמש ממש חמה. טוב שהבאתי מטריה – שימשה אותי כשימשיה. בחנויות היה חם מידי. המזגנים עוד לא הגיעו לברלין, גם לא מאווררים. עוד יותר גרוע היה באוטובוס. נאלצנו לרדת בכדי לנשום אוויר. כל כך מחניק היה. הבחירה הייתה בין מנוחה בנסיעה או להחנק.

 

עברנו ליד שאריות מחומת ברלין.

הגיעה שעת צהרים והרעב דיגדג. מצאנו מסעדה נחמדה עם ישיבה בחוץ בצל עם רוח נעימה באוויר

באנדרטת השואה או בשמה הרשמי - האנדרטה ליהודי אירופה שנספו

 עם המטריה ששימשה אותי כשימשיה                                                                    

יד זיכרון לצוענים שנרצחו - קורבנות הנאצים

 שער Brandenburg ששימש כגבול בין מזרח העיר למערבה בזמן המלחמה הקרה.

  עופר, כמוזיקאי בעצמו, נתן כבוד לנגנים ונתן להם את תרומתו. 

תחנת אוטובוס עם סדר ודיוק יקיים. הלואי במהרה אצלנו

קיים מנהג של זוגות נשואים טריים ללכת לגשר (וכאלה יש בשפע שם) ולחבר מנעול שעליו חרותים שמות בני הזוג ותאריך החתונה.

 כשעברנו ליד האוניברסיטה נזכרתי שכשהייתי כאן עם אחי איתן נכנסנו פנימה והיה נחמד ושירותים טובים בחינם. גם הפעם נכנסנו. בכניסה יש דוכנים עם ספרים משומשים וישנים. עופר ואני התלהבנו מהקומיקס. זכרתי את החוברות מהילדות שלי וסיפרתי שאמא שלי הייתה קונה לי ולאיתן כי זה גם עזר לו ללמוד לקרוא. עופר אמר שזו בדיוק הרמה שלו אז כמובן שקיבל חוברת.

 

 המוזיאון להסטוריה

היום החם והבהיר הוציא את האנשים והילדים למדשאות - שמח

 

מתקן מדליק לאופניים עבור גרירת ילדים. רואים הרבה כאלה

מוכרי נקנקיות

Alexander Platz

גבעת החול אינה חול אמיתי

נסענו למזרח העיר שם עופר גר (מעוד מספר ימים יעבור משם). 

מצחיק שעופר לא ידע שאוטובוס 200 מגיע לשכונה.

לידיה ועופר צועדים, רואים את סגנון הבתים עוד מהתקופה הקומוניסטית

                          
התיישבנו בבית קפה שבשכונה, לשתיה קלה וביקשתי משהו קר. המלצרית הציעה משהו שלא היכרתי ולידיה זיהתה את השם ואכן זה היה מיץ מצמח בשם רוברב Rhubarb. לידיה סיפרה שהיא קונה אותו בארץ ומכינה עוגה. ומכאן לאורך כל הטיול שלי ברלין + אנגליה הצמח הזה "ליווה" אותי.

http://www.ranherbs.com/monograph.asp?pid=420&t=b

http://en.wikipedia.org/wiki/Rhubarb

עופר מצביע על שם הרחוב ששם התגורר

לאחר שבמקרה נפגשנו ברחוב עם שותפו לדירה נפרדנו מעופר שהלך לדירתו ואנחנו לדרך חזרה למלון. קבענו להיפגש למחרת.

 

                        ברכבת החשמלית נסענו מהחלק המזרחי של העיר למערבי

ראיינו התקהלות של אנשים עם מיטריות ואז שמנו לב במצלמים שם קטע של סרט והמטירו גשם מלאכותי. זה היה משעשע.
לידיה לא הרגישה כל כך טוב (בעצם ברוב היום) לכן פשוט שמנו פעינו למלון וזהו.

יום רביעי 21/05/2014 ברלין

ארוחת בוקר בבית קפה ממול למלון. 

בבוקר האוויר עדיין נעים והישיבה בחוץ בצל. 

נחמד ורגוע.

מתקן משאבת אוויר לאופנים ליד המלון                  מבט מבית הקפה לכיוון בית המלון. האופניים להשכרה

נכנסנו לקניון KaDeWe המובן בגרמנית Kaufhaus des Westens - "חנות הכלבו של המערב". זו החנות השנייה בגודלה באירופה. גם מאד חם בחוץ ובחנות כזו מודרנית ויקרה בטוח יש מיזוג (אמנם לא ברמה שיש בארץ) וגם מצווה להיכנס כאשר המיקום שלו ליד בית המלון שלך.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A1_%D7%93%D7%A1_%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%A1

עלינו לקומת האוכל - תצוגה קולינרית מרשימה בהחלט של מאכלים מכל העולם. מחולק לדוכנים על פי האזורים בעולם. הגיעה שעת צהרים וקנינו לנו נקנקיות ובייגלה ושתיה להתיישב ולנוח קצת. היה טעים.

צומת דרכים בתוך החנות

מחלון בקומת האוכל לכיוון בית המלון

לידיה ב KaDeWe

 וכאן הייתה הפעם הראשונה שבמחלקת הירקות ראיתי כיצד נראה צמח הRhubarb
 ראיתי אישה מבוגרת עם עגלת קניות (כמו זו שלוקחים לשוק) זאת אומרת אכן יש  אנשים שקונים שם מזון הבייתה, למרות המחירים הגבוהים.

 

לידיה בכניסה לתחנת הרכבת התחתית שקרובה למלון

נפגשנו עם עופר באלכסנדרפלץ - Alexander Platz.

עצרנו באיזה קניון ששם, לפי טענת עופר, יש את הגלידה הכי טובה בברלין. אכן הרבה אנשים עומדים בתור עבור גביע גלידה. מצא חן בעיני מתקן הכפיות לגלידה. אה הגלידה אכן טעימה.

 ראיתי במספר מקומות שמשאירים חתיכות בייגלה עבור ציפורים. על מעקה למשל.

                                          ציפור אוכלת בייגלה בבית קפה.                  מתקן הכפיות

                                             עברנו במקרה ברחוב ע"ש דוד בן גוריון

עופר לקח אותנו למוזיאון לכלי מוזיקה (בגרמנית Musikstrumenten Museum). בהחלט משהו שלא ראיתי כמותו. יפה ומעניין. מכובד מאד. כלי המוזיקה הם למעשה ריהוט מוזיקלי ומרהיב. עם אוזניות הקשבנו בחלק מהכלים למנגינה שמנוגנת בכלי הספציפי.

חשבתם פעם כיצד ניגנו על פסנתר כשלא היה חשמל?

 אורגן מלפנים ומאחור. רואים השתקפות שלי בתוף

                  הזכיר לי את שולחן הכתיבה של אבא...

מבט כללי. הגברים שעומדים הם שומרים על המקום

 
התחנה הבאה שעופר מאד רצה לקחת אותנו - גינת ארמון שרלוטנבורג (Chloss Charlottenburg)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92

עופר לא כל כך הבין את הבריחה של לידיה ושלי מהשמש הקופחת. אנחנו השתדלנו ללכת בצל ולעופר בהתלהבות הנעורים שלו השמש לא הפריעה. לבסוף הגענו לפשרה. עשינו גיחות לשמש כדי להגיע לזוויות תצפית שהיינו "חייבות" לחוות. נהנו מהטיול הטבע. באחד השבילים עצרו אותנו שתי נשים שלא התאפקו על סקרנותן ושאלו אותנו על השפה שאנו מדברים. הן חשבו שזו ספרדית!

 

לידיה מדברת בנייד עם ניר

 

היכן המים והיכן העצים?

היה גשרון קטן ורומנטי לא פלא שהיו עליו הרבה מנעולים של זוגות נשואים טריים.

ליד הארמון הייתה מסעדה Brauhaus Lemke שעופר בירר שיש שם מנה שלידיה מאד אוהבת. בתחילה לא מצאנו מקום ישיבה בצל התיישבנו במקום זמני וארבנו לאדם שראינו שהוא מסיים את הבירה שלו ועומד לקום. ברגע שסיים לשלם זינקנו ותפסנו את מקומו. מה שהיה מבחינתי מצחיק זה שברגע של לחץ ללא מחשבה דיברתי בגרמנית למלצר (הסבר מה אנחנו עושים) בצורה שוטפת ופשוטה.

הרבה זמן לא הייתה לי נפילה כזו בבחירת מנה. הזמנתי בצורה נוסטלגית Nockelen בידיעה שזו מנה שאמא שלי הייתה מכינה אבל הגיע משהו מפחיד ענק וממש לא זה ואל תישאלו. מילא.



לקראת ערב ראינו שיש מים במזרקה.

יום חמישי 22/05/2014 מברלין ללונדון 

בבוקר עוד הספקנו, לידיה ואני, לראות את שוק המזון שהוקם ביעילות ממש מול המלון. נראה שבימי שלישי יש שוק רגיל ובימי חמישי שוק אוכל. הם באים עם קרוואן פותחים דלת והרי חנות. היה מעניין ומסקרן לראות את הביצים הגדולות יחסית עם נקודות שחורות – כשבריררתי מה זה, זו שהסבירה לי ניפנפה בכתפיים וידיים. הבנתי - ביצים של תרנגולת הודו. מעניין איזה טעם יש לביצים האלו.

לידיה בין הדוכנים

ביצי תרנגולת הודו

התישבנו לארוחת בוקר קלה (שתיה וסנדוויץ טעים) בבית קפה שמול בית המלון. לקינוח ומסקרנות קניתי גם עוגת Rhubarb העוגה הייתה קצת יבשה. אני בטוחה שלידיה מכינה עוגה הרבה יותר טובה מזו.

לידיה ועוגת Rhubarb

 
מאד שמחתי כשעופר הודיע שהוא מגיע להיפרד. כשסוף סוף הגיע הוא התיישב במקומי כי הייתי כבר צריכה לחזור לחדר להתארגנות אחרונה והורדת המזוודה לפני שהמונית שהזמנתי תגיע. רציתי לשאול את עופר האם עדיין הגרמניים מקדימים להגיע כשקובעים פגישה. אני כהרגלי הייתי מוכנה 10-15 דקות לפני. לידיה ועופר באו ללובי להיפרד ועוד לפני ששאליתי אתי שאלתי הודיעו לי שנהג המונית כבר מחכה לי (10 דקות לפני הזמן). קיבלתי תשובה עוד לפני ששאלתי :)

חיבוקים ונשיקות עם עופר ולידיה ולשדה תעופה Tegel. הנסיעה הייתה ממש נעימה, נהג נחמד. לא היו פקקים נוף יפה. תוך 20 דקות היינו בטרמינל. כמובן שהקדמתי מאד. לא נורא. 

לסיכום שמחתי על ההזדמנות שהייתה לי להכיר את עופר באופן אישי יותר כאדם ולא רק כבן של לידיה. בקיצור בחור שובה לב ומקסים.

 
המשך היום מופיע בפוסט "May 2014 - UK - Jane Herschman"

הקישור לפוסט:

http://shulig.blogspot.co.il/2014/07/may-2014-uk-jane-herschman.html