המשך הטיול עם אבא ואיתן ספטמבר 1999
יום שבת 25.09.1999 שוויץ והגעה לצרפת
עברנו לשוויץ במעבר בין הרי האלפים השוויצריים Fluela Pass בגובה 2383 מטר מעל פני הים.
בדרך נוף קסום. רועה פרות עם תלבושת טיפוסית שוויצרית העביר בטבעיות את הפרות על הכביש וכל המכוניות נעצרו וחיכו בסבלנות.
עצרנו לתצפית על הקרחון ולבקר בתוך מערת קרח שבקרחון. Rhône Glacier
עברנו לשוויץ במעבר בין הרי האלפים השוויצריים Fluela Pass בגובה 2383 מטר מעל פני הים.
בדרך נוף קסום. רועה פרות עם תלבושת טיפוסית שוויצרית העביר בטבעיות את הפרות על הכביש וכל המכוניות נעצרו וחיכו בסבלנות.
עצרנו לתצפית על הקרחון ולבקר בתוך מערת קרח שבקרחון. Rhône Glacier
בגשם זלעפות נסיעה ממש מפחידה בתוך ממטרים כבדים. בקושי רואים את הדרך. איתן בגבורה רבה הצליח לנהוג ולהביא אותנו בשלום לאנסי ולבית המלון.
![]() |
| מראים תמונות משפחתיות |
נפגשנו עם אניטה דיטרסדורף בביתה. אניטה הינה בת דוד דרגה שלישית לאבא. היא נוצריה מלידה, (אביה התנצר עוד לפני שנולדה) רופאת עיניים ידועה ופעילה בכנסיה המקומית והדירה הינה דירת פנטהוז קטנה וחמודה שמתאימה לרווקה. אניטה לעולם לא נישאה ולא ילדה ילדים. הכנסיה אספה אותה אליה בימי מלחמת העולם השנייה לאחר שהוריה נהרגו ברחוב.
![]() |
| אני במרפסת הדירה |
![]() |
| חיוך עלה על שפתנו לראות את שניהם כך |
היה מעניין לראות סוסים שצעדו בכביש, עשו צרכיהם בחופשיות ומיד אחריהם הלכו מנקים שמיד ניקו ולא נראה זכר לזה שעברו סוסים ברחוב.
יצאנו יחד למסעדה צרפתית (כמובן) של מאכלי ים. כאן הייתה מבוכה קלה כשאיתן רצה לשתות קוקה קולה והצרפתים הסתכלו עליו בצורה עקומה לגמרי, מי הטיפוסים האלה חסרי התרבות? קיבלנו הסבר שזה ממש לא יאה ולא מתאים. זכור לי שאכלנו צדפות ושרימפסים.
יום ראשון 26.09.1999 צרפת - Annecy
העיירה אנסי באלפים הרוניים בצרפת, נמצאת רק כ-40 קילומטר מג`נבה, עיירה מקסימה ביופיה. נמצאת על גדות אגם, מרושתת בתעלות מים, מבנים עתיקים, מבצר, סמטאות קטנות וקסומות, … על העיר היפה אנסי צופה מבצר. העיר עצמה נהנית מאזור מדרחוב נפלא ומאזורי גנים יפים, שנחמד לטייל בהם, אבל גולת הכותרת היא הנוף המקסים של אגם המוקף בהרים. תעלותיה של אנסי הן שזיכו אותה בכינוי "ונציה של מחוז Savoie"
התרשמתי מהעץ המטפס
אניטה הזמינה אותנו לארוחה קלה בביתה. אניטה אפתה במיוחד עבור יום הולדתי (26.09) פאי טעים. בכלל הרבה שיחות על מאכלים היו בין אבא לאניטה. החלפת רשמים וידע קולינרי. הייתה ארוחת ערב נחמדה עם הרבה גבינות צרפתיות קלסיות.
אניטה במטבח מכינה את הפאי - והפאי המוכן....
נסעתי עם איתן לטיול רק שנינו באנסי ונסיעה ליער עם תצפית לאגם. היה נהדר.
בחלק העתיק של אנסי
וחזרה לעיר ולבית המלון
יום שני 27.09.1999 צרפת - Annecy
השארנו את אבא באנסי עם אניטה ואיתן ואני נסענו לטייל. עם איתן תמיד כיף לטייל ומאד נהננו.
הגענו אל ההר הגבוה במערב אירופה Chamonix Mont Blanc שבאלפים המערביים. עוד כילדים ביקרנו בהר הזה עם הורינו. גובהו מוערך ב-4,807 מטרים, אך הוא משתנה משנה לשנה במספר מטרים, בהתאם לכמות השלג ומצב האקלים. חלק אחד של המון בלאן נמצא בשטחה של צרפת וחלקו האחר שייך לאיטליה.
שני היישובים המפורסמים ביותר לרגלי המון בלאן הם העיירה שאמוני (Chamonix) בצרפת והכפר קורמאיור באיטליה. מנהרת המון בלאן מחברת בין שני היישובים (ושתי המדינות).
מזג האוויר היה לטובתנו.
שני היישובים המפורסמים ביותר לרגלי המון בלאן הם העיירה שאמוני (Chamonix) בצרפת והכפר קורמאיור באיטליה. מנהרת המון בלאן מחברת בין שני היישובים (ושתי המדינות).
מזג האוויר היה לטובתנו.
הרבה ישראלים היו על ההר. בהר למעלה חשקה נפשנו במרק ותוך כדי חיפוש מקום עם מרק נפגשנו בזוג ישראלים מרעננה שגם הם חיפשו לאכול מרק. התפלאנו איך באווירת שלג וקור אין בתפריט מרק. כנראה שזה שייך לישראליות שלנו (שלג וקור מעורר רצון למרק חם).
בניית המנהרה החלה ב-1957 ונמשכה שמונה שנים. אורכה של המנהרה 11.6 קילומטרים והיא אחד מנתיבי התחבורה העיקריים שבהם חוצים את האלפים.
מבט מהרכבל
תא הטלפון ממנו איתן התקשר לזוגתו אסתי
הישראלים מרעננה. מהמקום שניפגשנו וחיפשנו לאכול מרק חם, ראינו מפולת שלגים שהתרחשה לפתע. מזל שהיינו במקום מרחק בטוח.
העיירה Chamonix והקרחון

בדרך חזרה עצרנו ב Ptateau d'Assy לביקור קצר בכנסיה צבעונית.
בערב נפגשנו עם אניטה ואבא לארוחת ערב.
יום שלישי 28.09.1999 צרפת - Annecy
מהתמונות נראה שהיה יום גשום אבל בכל זאת החלטנו אבא, איתן ואני לטייל בעיר.
אני משוחחת עם הברבורים. אבא ואני על הגשר.
עם אניטה הלכנו לארוחת פרידה במסעדה Restaurant Le Belvedere. המסעדה ממוקמת עם תצפית לאגם היפה.
![]() |
| מבט מהמסעדה |
מהתמונות נראה שהיה טיול יפה. אבל רגשית כשחזרתי לעבודה והבייתה אני זוכרת שסיפרתי שהיה נורא.















































































No comments:
Post a Comment