יום רביעי 18 בספטמבר 2019
התעוררנו מוקדם וצילמנו את ההשתקפויות
היפות של ההרים במים. זה התאפשר כי באופן מפתיע הרוח פסקה והים היה חלק. במיוחד
עבורנו :)
 |
| מראה מחלון חדר שינה קומה שניה |
ברבע לשבע בבוקר הגיעו 7 אנשים צלמים
והתמקמו במזח אבנים. העמידו חצובות. הם מצלמים ואני מצלמת אותם מהחלון. שעה וחצי
שהו כאן. האמת שהם איחרו להגיע ופספסו את ה Golden Hours לצילומים.
 |
| הצלמים על המזח |
היה מאד יפה לראות את ספינות הדייג
והמעבורת יוצאים לעבודה. תמונת הנוף משתנה כל רגע. בעיקר נהדר לראות הכל בישיבה עם
כוס קפה ביד במקום מוגן (סלון הבית).
 |
| המעבורת וספינת דייג |
 |
| ראינו כיצד גוררים כלוב דגים |
לא מבינה מה הטעם בחבלי כביסה במזג
האוויר הלא יציב כאן. נכון שהרוח יכולה אולי לייבש מהר, אבל גם להעיף את הכביסה
לאוקינוס.
קיבלתי SMS מ Asish
בעל הבית של הדירה הבאה שלנו (והאחרונה כאן) שהדירה מוכנה עבורנו ואנחנו יכולים להגיע אליה מתי
שנחפוץ. עוד SMS בדנית שמודיע
שכמעט סימנו את 50 דקות שיחות הטלפון שקנינו.
עברנו מספר תחנות דלק בדרכנו בניסיון
למצוא את היוגורט האיסלנדי בטעם לימון שהתאהבתי בו (אכלתי כזה בניו-זילנד ואין
בארץ) אבל לצערי לא מצאתי. קניתי אחד כזה בטעם בננה.
באחת הפעמים בחניה בתחנת הדלק, פתחתי
את דלת המכונית וראיתי על המושב ליד הנהג קופסת נקניק וקופסת גבינה צהובה. הופתעתי
– למה אבי הוציא אותם מהשקית ושם על המושב שלי? אז שמתי לב שאבי לא יושב מאחורי
ההגה. היכן הוא? במכונית מאחורי. יושב במכונית הנכונה...כן שוב עשיתי זאת – כמעט
נכנסתי למכונית הלא נכונה. הפעם אף אחד לא היה במכונית כך שהיה קצת פחות מביך. אבי
טוען שאני חייבת לרשום את המקרה הזה וכך עשיתי.
מחיר הדלק זהה בכל מקום באיי פארו
שווה לציין שלא ירד גשם כל הדרך
היום. הגענו לכפר Sandavagur ולמקום תחילת ההליכה לנקודת התצפית Trollkonufingur - האצבע של המכשפה.
החנינו את המכונית והלכנו ברגל. היה טוב לחלץ קצת את הרגלים.
בעצם יש אפשרות להתקדם יותר עם המכונית בכביש משובש וצר אבל עדיף ללכת את הדרך אם יש את היכולת לזה.
בעצם יש אפשרות להתקדם יותר עם המכונית בכביש משובש וצר אבל עדיף ללכת את הדרך אם יש את היכולת לזה.
 |
| בדרך ראינו בית מחובר לחשמל,יש מזגן וכל מה שצריך. אפילו ערוגת ירק כלשהו הייתה בין העשב שלידו. |
 |
| אמרנו שלום ללהקת אווזים |
 |
| הבית מסומן בחץ השחור. מי רואה את הסוסים? |
בדרך בנסיעה ראינו 3 מטפלות עם 10
ילדי גן לפני מעבר כביש. כל הילדים לבושים עם אפודים זוהרים. כך זה נהוג בכל
המדינות הסקנדינביות. חמודים.
בקלות הגענו לדירה והדלת אכן הייתה לא נעולה לקראתנו. Asish
(ממוצא הודי) בעל הבית הופיע לגבות את הכסף. כאן מקבלים מזומן בלבד. הדירה כאן
קטנה וצנועה. שני חדרים קטנים, מקלחת-שירותים , מטבחון ופינת כניסה. מקרר קטן וכלי
מטבח מינימליים. חסרים היה לנו ספלים לקפה, כי היו רק ספלים קטנים של תה. ללילה
אחד המקום מספק. בעלי הבית גרים בקומה העליונה של הקוטג', אבל יש דלת מפרידה וננעלת
בית שתי הדירות. ראינו בדף מנוילן שיש אפשרות להזמין אוכל ביתי בסגנון הודי.
מכיוון שראיתי באינטרנט שאין משהו מיוחד בסביבה שכדאי לצאת עבורו – הזמנו מהם את
מנת העוף ומנת הדג (250 קרונות). האישה מכינה ומגישים בשעה 19:30. הפתיע אותי שבעל
הבית לקח כלים מהמטבחון שלמטה כדי להביא את האוכל המוזמן. נראה שחסר להם כלי מטבח.
הם מהגרים שמנסים לשרוד. הוא עובד בספינת דייג ומנהל את הדירה להשכרה. יפה שתפס
יוזמה כנותן שירותי הסעות לשדה התעופה וגם לטיילים שבאים ללא השכרת רכב ורוצים
להגיע למקומות באיים (כמו ל Saksun Gjogv). חכם מצידו.
מחלון הדירה רואים את האוקינוס, את הכפר Sandavagur וכלובי הדגים במפרץ.
פתאום ראיתי חתול משוטט בחוץ!!! קראתי שאסור לחתולים לשוטט חופשי באיים (הגנה על הציפורים) לכן היה זה משהו מיוחד. כנראה ברח באיזה בית.
שעות ישבנו על הBoarding לטיסות.
הבורדינג של אבי לטיסה האחרונה לארץ מאיסטנבול לא רצה להיקלט. חוסר האונים היה
מתיש. פנינו לעזרה לרחל בישראל. היא מיד נרתמה לנסות לברר ולעזור. האם היה זה סימן
לבאות?
האוכל הגיע בכל הדרו. הכלים עם האוכל
הובאו על גבי שתי תבניות תנור שחורות ששימשו כמגשים. הגיע שתי כרעיים עוף, המון
אורז, יוגורט, תפו"א צ'יפס, דג סלומון, סלט חם מתפו"א, גזר וכרובית הכל
מתובל בסגנון הודי ומאד טעים. מנות גדולות ומשביעות. הכל פשוט מאד, ביתי מאד וטעים
מאד. מה שלא הצלחנו לסיים שמתי בקערות במקרר.
 |
| הארוחה שהזמנו |
