טיול עם אבא ואיתן ספטמבר 1999
אבא בן ה-80 רצה לבקר את חבריו בוינה "פרנצי" ו"אוטו". חברים מהימים שלפני מלחמת העולם השנייה (עד 1938). וכן לבקר את אניטה דיטרסדרוף, בת דודו דרגה שלישית שחיה כנוצריה באנסי שבצרפת. פנה לאיתן שיצטרף אליו ואיתן הציע שהפעם יצרפו גם את האחות הקטנה – זו אני. אבא הסכים. רק עכשיו קלטתי שבעצם שנה וארבעה חודשים לאחר הטיול הזה אבא נפטר.
יום
שלישי 21.09.1999
נסעתי לבית אבא ויחד עלינו למונית שירות לנתב"ג. בנתב"ג פגשנו את איתן. אבא היה נרגש כמו ילד. צילם הרבה במסרטה שלו. |
| אבא מסריט בנתב"ג |
הגענו לוינה לבית מלון שאבא כבר הכיר מביקורים קודמים. מיקום בית המלון קרוב לארמון שינברון
נסענו לבקר את פרנצי. פרנצי בת גילו של אבא הייתה בת השכנים חברי המשפחה בבית בוינה (פרנצי היתה בהיטלר יוגנד). כשאבא חזר אחרי המלחמה לוינה, הסתבר שההורים של פרנצ'י שמרו על החפצים והריהוט מדירת הוריו, כאשר לקחו אותם לגטו. אבא לקח את מה שהיה ביכולתו לקחת באוניה ואת השאר השאיר למשפחה הנוצרית הזו. אבא נשאר כל השנים בקשר עם פרנצי. לאבא היה מאד קשה לראות בדירה של פרנצי חפצים מבית הוריו. רגשות קשים עלו בו למרות שהרי פרנצי לא גנבה אותם ולא לקחה בכח ההפך, יפה שהיא שומרת עליהם כל אותם שנים. אבל הגיון לחוד ורגשות לחוד. זכרונות רגשיים קשים וכאב אובדן.
יום רביעי 22.09.1999 – וינה אוסטריה
אבא היה צריך לסדר דברים בבנק והלכנו איתו לשם. הבנק במבנה ישן ומרשים.
נכנסנו לחנות תווים לקנות ליובל משהו מוזיקלי לפסנתר.
שמתי לב ששבילי האופניים בין שדרות העצים מיועדים גם לסוסי רכיבה.
בשיינברון Schoenbrunn איתן ואני עלינו על החלק הגבוה והיה שווה כי הנוף יפה משם.
 |
| בחנות שעונים. ארון מיוחד. |
שמתי לב ששבילי האופניים בין שדרות העצים מיועדים גם לסוסי רכיבה.
בשיינברון Schoenbrunn איתן ואני עלינו על החלק הגבוה והיה שווה כי הנוף יפה משם.
 |
| מבט מלמעלה |
היה קשה עם השמיעה של אבא. קשה לתקשר איתו כבר לא היה לנו כח לצעוק. הוא סירב רוב הזמן לשים את מכשיר השמיעה והאשים אותנו שאנחנו לא מדברים ברור ולא מתאמצים מספיק לדבר כך שישמע ויבין. היה מתיש. איתן ואני תמכנו זה בזו וזו בזה. בכלל במשך הנסיעה נשבענו אמונים בינינו כאחים.
בערב הייתה ארוחה בבית המלון עם חבר של אבא, אוטו ואשתו ועם פרצי.
יום חמישי 23.09.1999 וינה אוסטריה
טיול בוינה לעיר הישנה. נכנסנו לאימון הסוסים בבית ספר לרכיבה על סוסים
- Spanische Reitschule
היה קצת מאכזב אבל מעניין.
 |
| מחכים בתור |
הלכנו הרבה ברגל. אבא עם מקל ההליכה שהרבה פעמים נתן לי לשמור עליו, כי המקל הפריע לו עם המסרטה. כך מצאתי עצמי הולכת עם מקל סבא... מזג האוויר היה נהדר. אמנם ממש מוקדם בבוקר היה מעט ערפלי, אבל בהמשך התפזר והתבהר.
בשעה 15:00 אבא חזר למלון ואיתן ואני המשכנו לטייל להנאתנו הרבה.
בערב בבית הקפה "Cafe Dommayer” הותיק (1832) בו בזמנו הקומפוזיטור Johann Strauss ואביו ניגנו, נפגשנו עם מרי ובעלה (ישראלים מהקריות) ועם הרטה. חברות מימי הנעורים בוינה. הרטה מוינה עלתה לישראל ואח"כ עזבה לברזיל, הייתה החברה הטובה ביותר של אמא ובזמנו בתנועת הנוער מכבי, גם חברה של אבא לפני שהכיר את אמא. אמא הכירה אותה במסיבה אצל אבא בדירת הוריו. כל שנה הייתה מגיעה לוינה לביקור (את אמה החורגת) ומידי פעם הייתה מגיעה לביקור גם בישראל. היה מפגש נחמד מאד. עם הרטה תמיד היה נחמד כי הייתה עליזה ומצחיקה מלאת שמחת חיים.
יום שישי 24.09.1999 נסיעה מאוסטריה לכיוון שוויץ
יצאנו מוינה במכונית השכורה. איתן היה הנהג ואבא ישב לצידו עם המסרטה שלו וכמעט כל הזמן צילם. אני ישבתי מאחור. מזג האוויר יפיפה. באוטוסטרדה היה קטע נוראי של צעקות. אבא צעק על איתן ואיתן על אבא. מאד רגשי וטעון. כמובן שלא הייתה הקשבה אלא יותר הוצאת אלוהים יודע מה. כל זאת תוך כדי נהיגה. לא יכולתי לשאת זאת וכשהצלחתי להשחיל צעקה שיפסיקו לצעוק ועוד בנהיגה של 120 ק"מ לשעה. איתן תיקן אותי בצעקה חזרה, שלא 120 אלא 160 ק"מ לשעה. התחלתי לבכות. לא נשכח זאת לעולם.
הדרך ציורית מאד ויפה. אגמים, הרבה ירוק. כפרים ציוריים.
Shuli and Eytan am Traunsee
Hallstatt עיירה יפה באזור של Salzkammergut טיילנו לגדות האגם אבא נרגש השתרך אחרינו עם המסרטה. לאבא כימאי ותיק (מהנדס אוניות) הייתה חולשה גדולה לים ומים. היה יכול לצלם מים בלי סוף. הוא התקרב לשפת האגם על סלעים חלקים אולי בכדי לתפוס זווית צילום מסוימת בכל אופן הוא החליק ונפל עם המסרטה. עד היום יש לנו את קטע הצילום הזה. כמובן מאותו הרגע המסרטה לא עבדה יותר. לא נעים להגיד אבל היה בזה משהו מצחיק ולא דאגנו. אבא תמיד היה מאד חסון. הוא כמובן התרגז עלינו כהוגן.
 |
| התלהבתי מסידור העצים להסקה |
ברקע רואים את ההר דאכשטיין Gosausee mit Dachstein
עצרנו ללינה בפונדק דרכים נחמד בעיירה הלטשטט. שם בזכות היותי נקבה קיבלתי חדר נפרד ושני הזכרים (איתן ואבא) היו יחד בחדר עם הנחירות שלהם.
עברנו לשוויץ במעבר בין הרי האלפים השוויצריים Fluela Pass בגובה 2383 מטר מעל פני הים.
בדרך הנוף קסום.
על יד הצימר בו שהיינו
יום שבת 25.09.1999 שוויץ והגעה לצרפת
 |
| עם אבא בדרך למעבר לשוויץ |
עברנו לשוויץ במעבר בין הרי האלפים השוויצריים Fluela Pass בגובה 2383 מטר מעל פני הים.
בדרך הנוף קסום.
 |
| Fluelapass |
רועה פרות עם תלבושת טיפוסית שוויצרית העביר בטבעיות את הפרות על הכביש וכל המכוניות נעצרו וחיכו בסבלנות.
הצלם ומוכר התמונות שם הסתבר כיהודי – מר וייצמן.
בגשם זלעפות נסיעה ממש מפחידה בתוך ממטרים כבדים. בקושי רואים את הדרך. איתן בגבורה רבה הצליח לנהוג ולהביא אותנו בשלום לאנסי שבצרפת ולבית המלון.
המשך הטיול בפוסט שבליינק הבא:
