אוסטריה 26.11.2022 יום שבת
אוסטריה ובמיוחד וינה – הפסקתי לספור את הפעמים שביקרתי בה: טיול שורשים עם אמא, עם אבא ואיתן, עם איתן, אבי ושי, עם אמא ואיתן בכנס פליטי וינה, עם אבי ואיתן. הפעם זו תהיה הפעם הראשונה של נסיעה לאוסטריה רק עם אבי. מצחיק שזה קצת מוזר לנו.
כמובן שאת המקומות התיירותית הקלסיים ועוד כבר ראינו, אז הפעם נזרום לפי מזג האוויר.
טוב להגיע לנתב"ג בשבת כי אז הכל רגוע. השארנו את המכונית בכפר יונה אצל שי. סיגל הכינה לנו שולחן כיבוד "כאילו לאונג'". חמודה. שי לקח אותנו בדרכו המקצועית לשדה.
בדיוטי פרי כמעט וקנינו טלפון נייד סמסונג מתקפל. נראה יפה והמחיר טוב בגלל מחירי נובמבר galaxy zfold 4 אבל רגע לפני בדקתי באינטרנט ונתקלתי בחוות דעת לא טובות על הסוללה שלו ולא רציתי לקנות בפזיזות.
המטוס יצא באיחור של 40 דקות, מאד התנצלו על כך מספר פעמים. אמרו שייקח שלוש שעות ו 20 דקות כי יתנו גז ויטוסו מהר יותר כדי לכפר על האיחור. הייתה טיסה טובה כי ישבנו לבד במושב של שלושה. הטיסה הייתה לעבר השקיעה היפה.
 |
| השקיעה מחלון המטוס |
בזמן הטיסה ישבנו עם מסכות, רוב הנוסעים/ות היו ללא מסכות ונשמעו שיעולים והתעטשויות. לא נעים וקצת מלחיץ בימינו...
אחרי השקיעה ליווה אותנו ירח בצורת בננה בצורה ברור ויפה. הכיבוד היה טוסט גבינה צהובה ועגבניה. מחלקים שתיה ביד רחבה אפילו יין אדום.
בוינה היה חשוך מאד בחוץ אבל לא קר למרות ש C°7 אין רוח ואין גשם. חשבנו לקחת מונית בגלל המזוודות והעייפות שחשנו, אבל התברר לנו שאין להשיג מונית ללא הזמנה מראש. נסענו ברכבת התחתית בקלי קלות. היא מדהימה וגרמה לנו להרגיש שאנחנו חיים במדינה מפגרת. מדינת הייטק שלא מסוגלת לתפעל מערך של תחבורה ציבורית כמו כאן.
 |
| מבט מהרציף בתחנת Praterstern |
https://youtu.be/fBItNr_lxww - מחוץ לתחנה
מתחנת Praterstern בקלות הגענו למלון - 4 דקות הליכה בעזרת גוגל מאפ לבית המלון Der Wilhelmshof. מכיוון שעשיתי את הצ'ק אין למלון עוד בבית,
מיד קיבלנו אותנו ומשום מה שידרגו לנו את החדר לטוב יותר. לא מתלוננים... יש קנקן
ותיונים בארון.
 |
| דלפק הקבלה |
בית המלון הזה גאה בתמונות האומנות המפוזרות בכל חדרי המלון.
 |
| החדר שלנו |
אוסטריה 27.11-3.12.2022 יום ראשון
אמור להיות מזג האוויר יפה מאד היום C°8 ביום בלי רוח. התעוררתי לפי שעון ישראל – 4:30 בבוקר מוכנה לטיול עם ג'סי (נשארה בפנסיון בכישורית). בדרך לארוחת הבוקר ירדנו במדרגות החירום (2 קומות) הגענו לדלת יציאה לרחוב אחר ולא של כתובת בית המלון. היו הרבה דלתות ללא כיתוב וקיבלנו הרגשה של חדר בריחה. היה מצחיק. הסתבכנו אבל הצלחנו לחזור לקומה שלנו (2) ולרדת במעלית.
ננצל את מזג האוויר היפה לטיול בחוץ למגדל הדנובה Danube Tower)). ליתר בטחון שאלנו בדלפק הקבלה על המגדל דרך ההגעה והאם צריך להזמין כרטיס מראש. היא הייתה נחמדה מאד. אמרה לנו לרדת בתחנה Alte Donay אבל ירדנו לפי מה שגוגל מאפ הציע – Kaisermuhien וטוב שכך. מיד ראינו שילוט ברור לכיוון הפארק והמגדל.
המבנים כאן הם של מרכז טכנולוגי, מרכז קונגרסים.
 |
| מתקן לשתיית מים |
המון בטון מסביב ואנשים גרים כאן על הבטון. במרפסות קטנות חלק מהדיירים מנסים לגדל עציצים. נורא משטחי הבטון הזה.
הפארק גדול מאד ויפה. אני בטוחה שבאביב ובסתיו בשלכת עוד יותר יפה כאן. שטחי דשא גדולים עצים.. עורבים עם ביטחון עצמי שלא מפחדים.
בשלטים מזהירים במצב של סערה או שלג
הגענו למגדל בדיוק בזמן הפתיחה בשעה 10:00. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%94
קנינו כרטיס למעלית לתצפית (קיבלנו הנחת פנסיונרים) היה מאד יפה. בבית הקפה לא היה מקום, כי הכל מוזמן מראש. המסעדה נפתחת רק בשעה 13:30. לאחר שצפינו וצילמנו מכל הכיוונים, עלינו במדרגות עד למסעדה והצצנו פנימה. פתאום הרצפה בתוך המסעדה זזה, החלה את הסיבוב. מזל שלא הזמנו שם מקום כי מיד הרגשתי את הראש שלי והגוף מרגיש את הורטיגו. מיד פניתי לירידה במדרגות שהם קצת "זזו" עבורי, אבל מהר נרגעו. למדתי להיזכר מהר בנטיה שלי לורטיגו ולהרגיע את המצב.
התקרה במעלית שקופה ורואים דרכה אורות משתנים. הנסיעה בה מהירה מאד. כשמחכים למעלית יש שלט שמראה בדיוק נמצאות שתי המעליות. נחמד.
הלכנו חזרה דרך הפארק התאורה של השמש הייתה מקסימה שנתנה השתקפויות יפות.
מהגשר בפארק
 |
| ברבורים וברווזים שטים. |
 |
| עץ מתוך עץ |
גזע עץ שבתוכו נראה כאילו עוד עץ. יצירה של הטבע.
בכל הפארק פזורים פסלים של אנשים להנצחתם.
 | |||
| מסביב לפסלים הניחו שכבה של עלים. כנראה להגנה מהקור |
יש אזור משחקים גדול ומודרני. וגם אחר..
 |
| ראיתי פה ראש עם קרניים |
יצאנו מצד אחר של הפארק לתחנת רכבת תחתית אחרת.
המטרה - לנסוע לקיר לזכר
השואה עם שמות 65,000 יהודי אוסטריה שמתו בשואה.
 |
| הכניסה למתחם |
 |
| סבא שיה מצד אימא |
 |
| סבתא אנה מצד אימא |
 |
| סבא ארתור וסבתא רנה מצד אבא |
 |
| שרה הרבסט-אחות של סבתא אנה |
המקום מכובד ומכבד. מצאנו את כל השמות – סבא וסבתא מצד אמא, סבא וסבתא מצד אבא, דודות – משפחה של בני הדודים ברני ומני הרבסט. מאד התרגשתי, דמעות מחנק מילאו אותי. זה לא קל אבל אני שמחה שראיתי. שלחתי תמונות לסוזן, הבת של מני, עם השמות של סבתא שלה ועוד. היה לי ברור שהיא לא תספר ולא תראה לאביה. זה קשה מידי עבורו.
אכלנו ארוחה טובה במסעדה Maximilian Café
Restaurant .
 |
| יש להם גם הרבה סוגי קפה. |
 |
| אומנות יפה |
https://youtu.be/PkQZRPHFElo צולם מעבר לרחוב לכיוון הכניסה
28.11.2022 יום שני
היום מעונן ללא גשם C°6 בצהרים. הזריחה היא בשעה 7:30 והשקיעה 16:04 היום קצר.
נהננו מארוחת הבוקר, הפעם ראינו 2 זוגות ישראלים ישבו בחדר האוכל. לא יצרנו מגע.
התארגנו לפגישה בשעה 10:30 – במרחק הליכה מבית המלון.
 |
| לילדים בחורף |
אחרי הפגישה חזרנו לבית המלון להתארגנות קצרה ויצאנו לרכבת התחתית.
רצינו לקנות מכנסים מסוימים איכותיים מאד מחברת מרטיני, שלמדתי להכיר לפני 4 שנים.
היכן עושים קניות כאן – כמובן ברחוב Mariahilfer Strasse – הרחוב האהוב על אמא שלי
ז"ל. הצלחנו! אבי החליף את נעלי ההליכה שלו לנעלים מחברה שהכיר לפני 4 שנים
שגם אז נאלץ להחליף את הנעלים. (אז החליף בעיירה Strol שעוד נגיע אליה).
 |
| Mariahilfer St |
 |
בעצם עשינו הכרות נעימה עם חנות ספורט ברמה גבוהה בשם Hervis Sports . החנות מלאה במותגים וניסיתי מכנסים תוצרת גרמניה ואיטליה ורק של האוסטרים התאימו לי בצורה מושלמת. היה מצחיק עם זוג מכנסים תוצרת גרמניה שהיו להם רוכסנים ארוכים שנראו כמו כיסים גם המוכרת הנחמדה מאד, חשבה שאלו כיסים. כשאמרתי לה שאין כיסים לצערי הרב (כי המכנסים התאימו לי יפה ונוח) היא פתחה את הרוכסנים והתפקעה מצחוק כשראתה שלא כך – פשוט אין כלום מתחת לרוכסנים. הגיעה מוכרת אחרת וגם צחקה, אבל היא כנראה כן ידעה מזה. עיצוב קצת מוזר אולי לקיץ?
קניתי מרכך לשיער. משום מה אין בבית המלון. כך למדתי שבגרמנית זה Spülung (שזה בתרגום "שטיפה").
הגיעה שעת אוכל, חיפשתי מסעדה קרובה בגוגל והסתבר שרוב המסעדות מתחילות רק בשעה 17:00 לכן החלטתנו לחזור לנקודת המוצא שלנו – תחנת Praterstern. בשלב זה הייתי ממש צריכה לשירותים והתפלאתי כיצד אבי רגוע מצידו בעניין הזה ואז התברר לי שבזמן שהלכתי למדוד עוד זוג מכנסים שהמוכרת מצאה עבורי, הם ריחמו עליו – הבעל השפוט שהאישה מיבשת אותו בזמן המדידות והם פתחו עבורו את שירותי העובדים. חה חה.
בתחנת הרכבת התחתית נכנסתי דרך האוטומאט לשירותים (0.50 יורו כניסה). מאד נקי ומסודר. כשיצאתי ראיתי דלת קפיצית ויצאתי. שני גברים התגלגלו מצחוק ממני. מסתבר שיצאתי מהכניסה של הילדים. יש לוח עם פתח חור בגודל מסוים – גובה של ילד שמראה שעד גובה זה הוא יכול להכנס ללא תשלום. נו טוב יהיה לשני הגברים מה לספר בארוחת הערב בבית.
 |
| בצד ימין רואים את הגודל של ילד שלא צריך לשלם |
 |
| באחת ממנהרות הרכבת התחתית |
לפני שנכנסנו למסעדה הלכתי לצלם את הגלגל הענק ופתאום ראיתי את הפסל של הכיכר מזווית אחרת והתברר לי שהצבאים ש"ראיתי" כל הזמן הזה הם בעצם מלאכים. זה היה ממש מצחיק.
 |
| זווית הצבאים |
 |
| זווית המלאכים |
נכנסנו שוב למסעדה של אתמול Hansy הפעם הזמנו מקום ליותר מאוחר. כל הזמן די מלא באנשים שם. רשמו אותנו בשיטה הישנה של פעם ולא במחשב – ספר גדול שמסמנים ומוחקים וכו'. גם הערב המסעדה הייתה מלאה. בזמן שישבנו המלצר של אתמול הגיע למשמרת שלו וזיהה אותנו. ניגש אלינו לברך אותנו. נחמד מאד.
לבית המלון יש חצר פנימית חמודה. על הגג הנמוך מגדלים תבלינים.
No comments:
Post a Comment