Austria - Duernstein 31 Jan.2019

31 ינואר 2019 יום חמישי

התעוררנו לקור יבש של מינוס שתי מעלות צלסיוס בחוץ. אכלנו ארוחת בוקר טובה ויצאנו לשבע דקות הליכה לחברת השכרת הרכב יורפקר. הטיפול שם היה קריר ועניני מאד ללא יעילות גדולה. מהמשרד הלכנו למקום של המכוניות בחניון תת קרקעי. קיבלנו סקודה אוקטביה.

נסענו בדרך של כרמי גפן העומדים בשלכת לאורך נהר הדנובה. הגענו לעיירה Duernstein  .

https://en.wikipedia.org/wiki/D%C3%BCrnstein

 

עיירה קטנה הממוקמת על גדות הדנובה באזור עמק הווכאו. דורנשטיין ידועה בזכות הטירה העתיקה וגם המנזר שבה. הטירה של דונשטיין נבנתה עוד בימי הביניים, בסוף המאה ה- 12. שמה התפרסם במיוחד בגלל הסיפור על ריצ'רד לב הארי, מלך אנגליה, שנשבה בה על ידי ליאופולד החמישי שמלך באותה עת באוסטריה. 

עיירה תיירותית כפי שנאמר לנו ע"י איתן, אבל בעונה זו, מצאנו עיירה סגורה לגמרי. 

בכל אופן מבחינת בתי קפה, חנויות וכד' – הכל סגור. כולל בתי שימוש. מחוסר ברירה מצאתי מקום בטבע בין עצים והסלעים בזמן העלייה לטירה העתיקה. הטירה הזו מזכירה את חורבות המונפורט במעיליא אבל הנוף שונה. 

הנוף לא כל כך נראה בגלל הערפילים אבל יכולתי לדמיין ממה שכן נראה.

 התחממנו מהעליה ואבי נשאר רק עם החולצה הקצרה.

המשכנו מערבה לאורך נהר הדנובה עד Schleuse Persenbeug . שם בנוי סכר שחוסם את זרימת המים בדנובה כדי לייצר חשמל. כדי שספינות תוכלנה לעבור, בנו שתי תאי מפלס גדולים כשבכל פעם ממלאים ומרוקנים את המים בתאים לגובה של צד הנהר שהספינה מפליגה אליה. התמזל מזלנו והגענו בזמן טוב ל"הצגה". למרות שהיה מאד קר לעמוד ולחכות עשינו זאת . היה מינוס אחת והאצבעות החלו לקפוא לי. ראינו שתי ספינות אחת לכל כיוון. המים מתמלאים בתא די מהר.

 

זו יצאה

 

וזו נכנסה וראינו את מילוי התעלה

היה קרוב לארבע אחה"צ והיינו רעבים, הרי אכלנו ארוחת בוקר בשבע וחצי במלון. חשבנו שנאכל בדורשטיין כי לא שיערנו שתהיה כל כך סגורה וכמעט נטושה (בכל זאת ראו קצת בני אדם וקצת מכוניות עברו). המשכנו בנסיעה ולא מצאנו מסעדה פתוחה. זו שאיתן חשב עליה נסגרה בשעה חמש. חצי שעה לפני שהגענו. גם המקומות האחרים בדרך כבר היו סגורים. עצרנו בחנות וקנינו גבינות ונקניקים וכד' שאת חלקם אכלנו במכונית.

לילה שחור ירד. חשוך מאד וקור של מינוס 6 מעלות. בדרך בצידי הכביש הרבה שלג נערם. הגענו בשלום לבית המלון Landhotel Berau בחנייה נזהרנו לא להחליק בקרח שעל הכביש ומדרגות. אין מעלית. מדרגות לכניסה למלון וכן לחדרים. קיבלנו חדרים בקומה השניה. מספרי החדרים 12 ו14. אין 13 – כנראה נגד עין הרע. מצחיק כי בוינה הינו בחדר מספר 13 ואיתן ב14. לא נורא המדרגות נוחות ורחבות מאד. הכל מרווח מאד גם החדרים. לכל חדר מרפסת קטנה שמשקיפה לאגם ולאתר הקרוואנים ששיך למלון.

לשמחתנו הרבה גילינו שהמסעדה של המלון עדיין פתוחה וכך מצאנו עצמנו אוכלים ארוחה חמה וטובה מאד סוף סוף.